<h1>ספר מצות זמניות הלכ' ברכות שער עשירי</h1>
<h2>דף כז.</h2>
ברכת חלה חייב כל המאמין כשילוש בצק שיהיה בו ששים אוקיות או יותר שיפריש ממנו דבר מועט, ויברך בא"י אמ"ה אקב"ו להפריש תרומה. ואם נמצא כהן שאינו בר מצוה יאכלנה. והוא שאמרו [בכורות כ"ז ע"א] אין חלת חו"ל [אסורה] אלא למי שטומאה יוצאה עליו מגופו. ואם לא ימצא כהן קטן ישליכהו באש. ולכן נקראת "חלת האור" [חלה פ"ד מ"ח] ויוציא חלה שניה לכהן שיהיה בה כדי נתינה, ויאכילנה איזה כהן שימצא, בין קטן בין גדול. כי אין בה קדושה חמורה. והטעם בהפרשתה כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל.
<h2>דף מח.</h2>
ברכת פדיון הבן בכור חייב כל מאמין שנולד לו בן והיה ראשון לבטן אמו לפדותו מן הכהן אחר שלשים יום ללידתו. ויתן לו ה' סלעים של כסף צרוף. ויקחם בידו בפני כהן ויברך בא"י אמ"ה אקב"ו על פדיון הבן. אח"כ יברך שהחיינו. ואחר [כך] אומר לכהן הא לך ה' סלעים בפדיון בני זה ויתנם לו. והכהן אומר לו כשם שזכית למצוה זו כך תזכה לקיים כל המצות האמורות בתורה.
